אודות תל חדיד: מיקום וסביבה, זיהוי והיסטוריה

מיקום וסביבה

תל חדיד שוכן על גבעה מבודדת, שנישאת 147 מטרים מעל פני הים, מדרום לנחל נטוף, אחד מיובליו של נחל איילון. התל נמצא במרכז הארץ, כ-15 ק”מ מתל אביב, וכ-25 קילומטרים מירושלים. למי שיעמדו בראש התל תהיה תצפית רחבה על עמק לוד מדרום וממערב, לאורך מישור החוף על גוש דן וצפונה, ורמת אל-ג’יב וגבעות השומרון ממזרח ומצפון.

מסלע הקירטון, המכוסה בקרום נארי, יצר מספר רב של מערות וחללים תת-קרקעים טבעיים ומעשה ידי אדם, ואלה פזורים ברחבי האתר. תל חדיד מכוסה במטעי זיתים, אשר ניטעו וטופלו על ידי תושבי הכפר אל-חדית׳ה, ועל ידי עצי אורן שניטעו על ידי קרן קיימת לישראל. שרידים של מבנים, מתקנים חקלאיים, וכן בית הקברות של אל-חדיתא עדיין נראים בבירור בחלקים מן התל.

התל העליון בחדיד - מבט מצפון
התל העליון בחדיד – מבט מצפון

זיהוי והיסטוריה מוקדמת של האתר

במחקר הקדום, בהובלת אבות הכנסייה ובראשם אוזביוס (המאה ה-3 עד ה-4 לספירה), זוהתה חדיתא (ביוונית: Άδιθά או Aδιθα) עם עדיתים הנזכרת בספר יהושע (פרק ט״ו פסוק 36) כחלק מנחלת שבט יהודה. בהתבסס על כך, היוצרים של מפת מדבא (חלק מהפסיפס של כנסיית סנט ג’ורג’ במדבא, ירדן, מהמאה ה-6 לספירה) מיקמו בסמוך לירושלים כפר ועליו הכותרת ׳עדיתיים היא עדיתה״. אבל, עדיתים נמצאת למעשה בשפלת יהודה, ככל הנראה באזור עמק האלה, וככל הנראה הדימיון במצלול שמות המקומות הוא שהוביל לזיהוי מוטעה זה. אכן, זיהוי אחר לחדיתא, אשר הוצע מאות שנים לאחר מכן, אומץ על ידי המחקר הנוכחי. יצחק הכהן בן-משה (1280–1355 לספירה), חוקר יהודי אשר מוכר יותר תחת שם העט אשתורי הפרחי, יצא למסע בן שבע שנים ברחבי ארץ הקודש. בספרו “כפתור ופרח” תיעד בן-משה את הטופוגרפיה (השמות הגיאוגרפיים) והטופונומיה (שמות המקומות) המקומיים. בן-משה הציע בספרו שהכפר חדיתא, הממוקם כשעתיים הליכה ממזרח ללוד בראש גבעה עגולה, הוא מקומה של חדיד המקראית.

מקטע ממפת מדבא המראה את מקומה של חדיתא
מקטע ממפת מדבא המראה את מקומה של חדיתא

ֿממקורות כתובים נודע לנו על ההיסטוריה העשירה של חדיד בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית המוקדמת (עד המרד הגדול ברומאים). חדיד מוזכרת לראשונה בספרי עזרא ונחמיה כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון (עזרא ב 33; נחמיה ז 37) וברשימת ה״חצרים״ (נחמיה יא 34). בספר מכבים א’ (יב 38 ו-יג 13) מסופר כי שמעון החשמונאי (נרצח בשנת 135 לפני הספירה) ביצר את חדיד (ביוונית: Αδιδα) במהלך המלחמה נגד דיודוטוס טריפון (ΔιόδοτοςΤρύφων), והקרב המכריע בין הצדדים נערך למרגלות התל. חשיבותה האסטרטגית חדיתא נשמרה לאורך הדורות. פלביוס יוספוס מספר בספרו ׳מלחמות היהודים׳ (4, 9, 1) כי הגנרל הרומי אספסיאנוס אשר עמד בראש המאמץ הרומי לדיכוי מרד היהודים (בשנים 66–73 לספירה) בחר לחסום את הדרך לירושלים ולבצר את חדיד (ביוונית: Άδδιδά). הביצורים בחדיד נראו, ככל הנראה, עוד שנים רבות, כפי שמלמד הכתוב במשנה, מסכת ערכין (ט, 6), שחדיד הייתה בין הערים אשר בוצרו בימיו של יהושע.

רוצות/רוצים ללמוד עוד? בואו והצטרפו לעבודה בשטח.